"Big D" ו- ​​"d קטן" בקהילת החרשים

איך אתה מזהה בתרבות חרשים?

בתרבות חרשים, יש שתי איות נפרד של המילה חירש. הם "גדול D" חירש "ד קטן" חירש ואנשים חירשים נוטים לקשר אחד עם השני. זה אולי נראה שרירותי, אבל יש הבדל.

הגדרת 'D גדול' ו 'קטנים d' זיהוי

בדרך כלל, "חירש קטן" לא לקשר עם חברים אחרים של הקהילה חרשים.

הם עשויים לשאוף להזדהות עם אנשים שומעים, לראות את אובדן השמיעה שלהם רק במונחים רפואיים. חלקם עשויים גם להיות בהדרגה לאבד את השמיעה שלהם עדיין לא משולב בתרבות חרשים.

לעומת זאת, "חרשים גדולים" מזדהים עצמם כחירשים מבחינה תרבותית ויש להם זהות חירשת חזקה. לעתים קרובות הם גאים להיות חירשים. זה נפוץ כי "גדול D" חרשים השתתפו בתי ספר ותוכניות עבור חירש. חירשים "ד קטן" נוטים להיות מסובך ולא יכול להיות השתתפו בבית הספר לחירשים.

כאשר כותבים על חירשות, סופרים רבים ישתמש ההון D כאשר מתייחסים היבטים של תרבות חרשים . הם ישתמשו במקרה ד קטן כאשר מדברים רק על אובדן השמיעה. יש פשוט להשתמש "ד / חרשים".

דוגמאות

אלה נראה אסוציאציות סטריאוטיפיות, אבל זה דומה איך כמה אנשים מעדיפים שחור ואחרים אפריקני אמריקאי. לקהילת החרשים יש תרבות משלה והיא נושא לדיון לגיטימי.

ישנם כמה תרחישים כי בדרך כלל למצוא אדם משתמש או "גדול D" או "קטן D".

זוהי נקודת מבט אישית

שאל כל אדם חירש אשר הם מעדיפים והם כנראה יש תשובה. חלקם נלהבים יותר מאשר אחרים ורבים השתנו דעותיהם לאורך השנים.

למשל, יש חירשים שגדלו בעל פה והלכו לשמיעת בתי ספר , כך שבמשך השנים הצעירות שלהם הוצאו "קטנים". מאוחר יותר, הם אולי למדו בקולג 'חרשים , נעשו חברתיים יותר בקהילה החירשת, והחלו להישען לעבר "ד' גדול"

אנשים רבים משתמשים בקהילת החרשים הגדולה כמדד לזהותם. אחרים לא חושבים שזה כזה עניין גדול. הנקודה היא שזה בחירה אישית דרך להסתכל על עצמך. אין שום זכות או רע.