מה זה נשמע חירש דיבור?

זה משתנה במידה רבה, אבל מתואר לעתים קרובות כמו להיות יותר 'גרון'

ייתכן שיהיה שם לב כי אנשים חירשים נשמע קצת שונה מאשר אנשים שאינם חירשים. זה לא קל להסביר את ההבדל , כפי שהוא תלוי הפרט אדם.

ילדים חרשים שגדלים עם שתלי שבלול או עזרי שמיעה - בעזרת אימון דיבור - מפתחים לעתים קרובות קולות שנשמעים כמו אנשים שומעים. במילים אחרות, לא ניתן לזהות את קולם כמקור אדם חירש.

עם זאת, כאשר ילד צומח ללא שמיעה חייב ללמוד דיבור ללא משוב שמיעה, הדיבור שלהם עשוי ללבוש דפוסים המפרידים ביניהם.

מאפייני דיבור חירש

עבור אדם חירש שלא שומע, אפשר לתאר את הדיבור כבעל אופי חדגוני. מכיוון שלא ניתן לשמוע בדיוק מה נשמע דיבור רגיל, למרות טיפול דיבור אינטנסיבי, פירושו לגדול בלי ללמוד הטיות טבעיות בדיבור. במאמץ, האדם יכול לתת לה דיבור קצת הטיה אבל רוב הזמן זה יהיה מונוטוני.

מונח אחר שלפעמים היה קשור לדיבור חירש הוא גרוני או גרוני, כלומר לגרון. גרון הוא פחות סביר להילקח כעלבון כמו המילה "גרוני" משמש לעתים קרובות יחד עם המילה "חיה".

חירש דיבור

נוסף על כך, ההבנה (כמה ברור הדיבור) היא מאפיין נוסף של דיבור חירש.

דיבור מובנה הוא נושא שכיח בכתבי עת הקשורים לחירשים. ב -2007 פרסם כתב העת לחקר חרשים וחירש חינוך דו"ח של סופר ישראלי שהשווה בין ילדים חרשים לכיתות מיוחדות (הכללה קבוצתית) בבתי ספר רגילים לילדים חרשים שהורכבו (השתלבות אינדיווידואלית) לשיעורים רגילים.

במחקר של המחבר היו 19 ילדים חרשים. מבין הילדים האלה, 10 היו בכיתה מיוחדת באמצעות דיבור וסימן, והתשעיות האחרות היו דיבור מתוחכם ומשומש בלבד. הילדים התבקשו לדרג את עצמם בשני קשקשים: בדידות ושאלון אי-שביעות רצון חברתית, ו"סנס קוהרנטיות "(קוהרנטיות, ביטחון). שאלון הבדידות כלל אמירות כמו "אין לי עם מי לדבר בכיתה", וסולם קוהרנס כלל הצהרות כגון "כשאני רוצה משהו שאני בטוח שאשיג אותו". אז הילדים החרשים רשמו קריאות מדברות, ושמעו ילדים שמעולם לא שמעו דיבור חירש, שימשו כשופטים בדיבורם של הילדים החירשים.

המחבר חיפש כל קשר בין הבנת הדיבור לבין האופן שבו חשים הילדים החרשים כלפי עצמם. ממצאי המחקר הראו כי אין הבדל בין המעמדות המיוחדים לבין המעמדות המיינסטרים ביחס לבדידות ולכידות. עם זאת, התוצאות הראו כי אף שלא היה קשר משמעותי בין הבנת הדיבור לבין הרגשות של הילדים בכיתות המיוחדות, היה קשר משמעותי בין הבנת הדיבור לבין רגשות הילדים במעמדות המיינסטרים.

זה מגבה את הסקירה של המחבר על הספרות, אשר מצא כי ילדים שומע יש עמדות טובות יותר כלפי ילדים חרשים עם דיבור טוב יותר בדיבור. סקירת הספרות מצאה כי יכולת הדיבור של הדיבור השפיעה על יכולתם של ילדים חרשים ליצור חברויות עם ילדי השומעים. בהתבסס על סקירת הספרות, המחבר הגיע למסקנה כי הבנה טובה של דיבור היא הכרח לחברויות בכיתות המיינסטרים.

מָקוֹר:

רוב, טובה. דיבור אינטליגנציה, בדידות, ותחושה של קוהרנטיות בקרב ילדים חרשים וקשי שמיעה בהכללה אינדיווידואלית והכללה קבוצתית. כתב עת לחקר חרשים וחינוך חרשים . גליון מס '12, גליון מס' 4., 21 במאי 2007. http://jdsde.oxfordjournals.org/content/12/4/495.long.